דסקלו ואח' נ' אמסלם תיירות ונופש בע"מ

פסק דין

1.ביום 31.5.2011 רכשו התובעים באמצעות הנתבעת, סוכנות נסיעות, כרטיסי טיסה לירח דבש בתאילנד אותו תכננו לחגוג בחודש מאי 2012 ׁ(להלן: ירח הדבש המקורי). חלק הארי של ההזמנה מומן בידי שוברים של חברת אל על (להלן: אל על) אשר הונפקו לאֵם התובע בגין נקודות נוסע מתמיד (השוברים נקראים במסמכי אל על בלועזית "voucher", להלן: השוברים). בשלב מסוים ביקש הזוג לשנות את מועד ירח הדבש, אך הנתבעת לא מצאה מועדים אחרים מתאימים. על כן החליט הזוג לרכוש זוג כרטיסי טיסה נוספים לתאילנד למועד הנדחה, מסוכנות נסיעות אחרת (ירח דבש בתאילנד בחודש אוגוסט 2012, להלן: ירח הדבש הנדחה). מלוא התשלום בגין רכישת כרטיסי הטיסה לירח הדבש הנדחה מסוכנות הנסיעות האחרת היה בכסף (ולא בשוברים), ומשהתייתר הצורך בכרטיסי הטיסה לירח הדבש המקורי, קיוו התובעים להשתמש בשוברים לרכישת טיול אחר אותו יזמינו מהנתבעת. התובעים והנתבעת עמדו בקשר לגבי תכנון טיול אחר עבור התובעים, ובמסגרת זאת העבירה הנתבעת בספטמבר 2012 מסמך הנושא כותרת "travel plan" לנסיעה להונג קונג לחודש מרס 2013. לטענת התובעים, בשלב זה לא נאמר להם שיש בעיה כלשהי בניצול נקודות הנוסע המתמיד במסגרת תשלום עבור הנסיעה המתוכננת להונג קונג. לטענתם, רק לאחר פניה יזומה של אֵם התובע בחודש נובמבר 2012, הודיעה לה הנתבעת על החלטת אל על לבטל את הכרטיסים שהונפקו באמצעות השוברים (למעט החזר בגין רכיבי הדלק והמסים), שכן תוקף השוברים פג ממאי 2012 (שנה לאחר הנפקתם). הנתבעת מסרה לאֵם התובע כי השוברים הונפקו באמצעות אתר אל על, ובעת ההנפקה הוצגו כל תנאי פדיון הנקודות לרבות תאריכי התפוגה. כן הבהירה אל על כי על-פי תקנון המועדון לא ניתן להאריך את תוקפו של שובר מעבר לפרק זמן של 12 חודשים; במקרים מיוחדים מאפשרת אל על לחברי המועדון הליך החזר נקודות לחשבונם במועדון תמורת דמי טיפול, אך זאת כאשר הנקודות עדיין בתוקף. מכאן התביעה שבפני, בה טוענים התובעים כי הנתבעת, לה שילמו עמלה על מנת לקבל את השירות הטוב ביותר, התרשלה. התובעים טוענים לנזק בסך בשקלים השווה ל-2704$ בגין כרטיסי הטיסה שהם רכשו מהסוכנות האחרת עבור ירח הדבש הנדחה, סך נוסף בשקלים השווה ל-2800$ בגין אובדן נקודות הנוסע המתמיד; סך של 2360 ₪, ששולם כהשלמה לשוברים בהזמנת ירח הדבש המקורי מהנתבעת וסך בשקלים השווה ל-50$ בגין עמלת הנתבעת. זאת, בנוסף להוצאות משפט ועוגמת נפש.

2.תחילה ניתן פסק דין בהעדר הגנה, אך התובעים הסכימו לביטולו והצדדים הסכימו לראות בבקשה לביטול פסק הדין ככתב ההגנה. בדיון בתביעה התבהר כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שאֵם התובע, אשר העידה מטעם התובעים, היא בעלת ניסיון בלתי מבוטל כנוסעת בטיסות לחוץ לארץ, ואף בשימוש בשוברי נוסע מתמיד. השוברים בגין נקודות אֵם התובע הונפקו, במסגרת הזמנת הכרטיסים לירח הדבש המקורי מהנתבעת, ביום האחרון שבו ניתן היה להנפיקם, בחודש מאי 2011, כאשר, כפי שכבר נזכר לעיל, תוקף השוברים היה עד מאי 2012. עם זאת, אֵם התובע העידה שכאשר הוחלט לדחות את מועד ירח הדבש, היא הבינה כי לא יהיה במועד סיום התוקף של השוברים כדי למנוע את מימושם במועד מאוחר יותר. זאת, כי הנתבעת הציעה לה, בחודש אפריל 2012 בטרם חלוף מועד פקיעת השוברים, מועדי נסיעה בספטמבר 2012 – כארבעה חודשים לאחר פקיעת השוברים (פרוטוקול 5.1.2013, ע' 3, ש' 26-31).

3.סוכן מטעם הנתבעת מר חמי שקולניק, שטיפל באם התובע ובתובעים, העיד כי אין ממש מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות. מעדותו עולה, כי יש ואל על מאפשרת שימוש בשוברים במשך כמה חודשים לאחר פקיעת תוקפם (שם, ע' 5, ש' 20-21). לפי עדותו של מר שקולניק, הוא ואֵם התובע שוחחו מספר פעמים על מועדים לנסיעה, אך המועדים שביקשה אֵם התובע לא היו פנויים. מר שקולניק העיד כי -

"ניסינו תאריך כל פעם אחר. כשהיא שאלה אותי מה עושים חזרתי אליה עם תשובה שאל על הבטיחו לעזור. ככה זה נמשך שנה או שנה וחצי היא כל הזמן רוצה תאריכים שאין מקומות. הצעתי לה תאריכים ולא התאימו לה. בסופו של דבר הגענו לסיום בו היא לא הייתה מרוצה משירותינו ופנתה לאל על והם אמרו שהיא צברה את הנקודות לשנת 2007 ו-2010 והיא מתחה את החבל יותר מידי וגם לא היו לה מקומות." (שם, ש' 25-29).

עוד העיד מר שקולניק: "אמרתי לה שקשה למצוא את המקומות וקל לקבל את ההסכמה של אל על לשנות את הכרטיס" (שם, ע' 6, ש' 15).

4.הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל, בחלקה. התובעים התקשרו עם הנתבעת בחוזה להספקת שירותי סוכנות נסיעות. התרשלות של ספק שירותים כלפי לקוח עלולה להקים ללקוח הן עילה חוזית, הן עילה נזיקית (ראו, בענין חוזה הספקת שירותי עורך דין, ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, פס' 22-23 (10.9.1990)). כך גם סוכנות נסיעות יכולה להיות מחויבת בגין התרשלותה (ראו והשוו בר"ע (ת"א) 1293/07 השטיח המעופף בע"מ נ' ניב (15.8.2007)).

ב-ח"א 804/07 דיזנהאויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.10.2009) מיפה בית הדין לחוזים אחידים את מעמדו של סוכן נסיעות. נקודת המוצא לפי פסק דין זה היא שככלל, סוכן נסיעות אינו אך "מתווך" בין המזמין לבין ספקי שירותי הנסיעה כגון חברות תעופה, בתי מלון וכיוצ"ב; מצד שני, אין לסוכנת נסיעות כל כוונה להתחייב לספק את שירותי התיירות בעצמה (שם, פס' 15-16). הניתוח שערך בית הדין לגבי מעמד סוכן הנסיעות והחובות המשפטיות החלות עליו, תוך חלוקה לשלושה שלבים – משא ומתן, כריתת חוזה ההזמנה וביצוע חוזה ההזמנה – אמנם התייחס לסוכנות הנסיעות שנדונה באותה פרשה, על בסיס החוזה המסוים שנדון שם. עם זאת, יש בניתוח זה כדי להאיר אף את דרכנו אנו. על-פי הניתוח באותו פסק דין, בשלב המשא ומתן, סוכנות הנסיעות פועלת -

"כגורם מקצועי המייעץ ללקוח ומספק לו מידע על שירותי תיירות שונים שהוא שוקל להזמין. מידע זה אומנם מתייחס בעיקרו לשירותים שאינם מבוצעים על ידי [סוכנות הנסיעות], אולם ברור וגלוי כי היא בעלת יתרון של נסיון ומומחיות ביחס ללקוח, ונתפסת על ידו כגורם שניתן להסתמך על דבריו ולתת בו אמון.... היא עומדת... באופן עצמאי כנותן שירותי יעוץ מול הלקוח ולפיכך גם אמורה לשאת באחריות הנגזרת מכך" (שם, פס' 18(א); ההדגשה הוספה).

בענייננו, הצדדים אמנם עברו את שלב המשא ומתן וכרתו חוזה הזמנה, לירח הדבש המקורי. כרטיסי הטיסה לירח הדבש המקורי – נרכשו. אולם, לאחר כריתת החוזה, הצדדים ניהלו משא ומתן לשינוי החוזה שנכרת (תחילה נעשה ניסיון לשנות את מועד הנסיעה לירח הדבש, ולאחר מכן נעשה ניסיון לאתר נסיעה אחרת שבמסגרתה ניתן יהיה לנצל את השוברים). כאמור, אֵם התובע העידה כי היא הבינה, מכך שהנתבעת הציעה לה תאריכי נסיעה החלים חודשים לאחר מועד פקיעת תוקף השוברים, כי לא יהיה בחלוף מועד זה כדי למנוע את מימוש השוברים. אלמלא עדותו של מר שקולניק מטעם הנתבעת, הייתי קובע כי התובעים לא הרימו את הנטל להצביע על התרשלות הנתבעת שכן, אין זהות בין רכישת כרטיסים לפני מועד פקיעת תוקף השוברים עבור נסיעה שתיערך לאחר המועד האמור, לבין רכישת כרטיסים כאלה לאחר מועד פקיעת תוקף השוברים. לשון אחר – הצעת הנתבעת מלפני מועד פקיעת השוברים, שהתובעים יממשו אותם במסגרת נסיעה שתיערך מספר חודשים לאחר מועד פקיעת השוברים, אינה מצדיקה, כשלעצמה, הסתמכות על כך שניתן יהיה, לאחר חלוף מועד תוקף השוברים ולאחר שהם כבר מומשו לצורך רכישת כרטיסי טיסה, להשתמש בשוברים לטובת כרטיסים לנסיעה אחרת. אלא שעדותו של מר שקולניק העלתה כי הוא הציג בפני אֵם התובע מצג ברור, לפיו אל על הבטיחה לעזור, ולפיו אם יימצאו מקומות בטיסות, שכנוע אל על לאפשר את מימוש השוברים יהיה "קל". הגם שאֵם התובע בעלת ניסיון בלתי מבוטל בטיסות לחוץ לארץ, היא היתה רשאית להסתמך על מצג ברור זה. כפי המצוטט לעיל מפרשת דיזנהאויז, "ברור וגלוי כי [סוכנות נסיעות] היא בעלת יתרון של נסיון ומומחיות ביחס ללקוח, ונתפסת על ידו כגורם שניתן להסתמך על דבריו ולתת בו אמון". דא עקא, בענייננו הסתבר, בניגוד למצג שהציגה הנתבעת לאֵם התובע, ששכנוע אל על לאפשר את מימוש השוברים שפג תוקפם לא היה "קל", ואף לא הצליח. המצג, שלא סויג בזמן, היה מצג רשלני. מצג זה גרם לתובעים נזק, בכך שהוא מנע מאֵם התובע את האפשרות להבין שעליה להתפשר על המועדים העדיפים לה על מנת למנוע את ירידת ערך השוברים לטמיון.

5.למרות מסקנתי שהנתבעת גרמה לתובעים נזק עקב מצגה הרשלני, אין מקום להטיל את מלוא האחריות עליה. התובעים לקו בפרשה זו במידה של אשם תורם. כאמור, הנתבעת, המומחית בעלת הניסיון הציגה מצג שווא לפיו אל על "הבטיחה לעזור" ויהיה "קל לשכנע" את אל על לאפשר את מימוש השוברים אם רק יימצאו מקומות בטיסה, ואֵם התובע והתובעים היו רשאים להסתמך על מצג זה. דא עקא, ההתחייבות של אל על שהציגה הנתבעת כלפי אֵם התובע לא היתה התחייבות ברורה ובלתי מסויגת לכבד את השוברים למרות פקיעתם, אלא התחייבות "לעזור". ועוד: גם אם שכנועה של אל על, על פי מצג הנתבעת, יהיה "קל", מדובר היה על שכנוע ולא על זכות מוקנית. אֵם התובע העידה כי היא ידעה על מועד פקיעת תוקף השוברים (והם הונפקו בדיוק ביום האחרון שבו ניתן היה להנפיקם). המסקנה היא, שאֵם התובע ידעה שהסתמכות על אפשרות לממש את השוברים לאחר מועד פקיעת תוקפם כרוכה בסיכון מסוים. כאמור, אֵם התובע היתה רשאית לסמוך על הייעוץ של סוכנות הנסיעות לפיו סביר שענין מימוש השוברים יתאפשר; אך נוכח האמור לעיל, היא ידעה, או היתה צריכה לדעת, שקיים סיכון מסוים שהפרשה תסתיים אחרת. לאור זאת, אני קובע את שיעור האשם התורם של התובעים על 20%.

6.אין מקום להכיר בכל רכיבי הנזק להם טענו התובעים. נזקם מצוי בשווי השוברים ובכסף שהם השלימו על מנת לרכוש את הכרטיסים לירח הדבש המקורי. עלות הכרטיסים שהם רכשו מסוכנות נסיעות אחרת לירח הדבש הנדחה אינה בגדר נזק. לא נטען כי הכרטיסים שנרכשו מהנתבעת עבור ירח הדבש המקורי היו פגומים. התובעים הם אלה אשר רצו לשנות את מועד ירח הדבש. העובדה שהסוכנות האחרת איתרה מקומות למועד הנדחה באוגוסט אינה מצביעה על אחריות הנתבעת, שכן הנתבעת לא מצאה מקומות למימוש שוברי נקודות נוסע מתמיד בחודש אוגוסט, ואילו לטענת התובעים עצמם הכרטיסים שנרכשו מהסוכנות האחרת לירח הדבש הנדחה נרכשו במחיר מלא ללא ניצול שוברים. זאת ועוד: התובעים מימשו כרטיסים אלה ובילו באמצעותם בירח הדבש במועד שבו הם חפצו. נוכח אשמם התורם של התובעים, הם זכאים ל-80% מהסך הכולל של שווי השוברים והכסף המשלים לרכישת הכרטיסים לירח הדבש המקורי. לא מצאתי בתיק אסמכתה לתשלום 50$ נוספים ונפרדים לנתבעת בגין עמלה.

7.לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכומים כדלקמן:

א.סך בשקלים השווה ל-2800$, לפי השער היציג מיום הנפקת השובר (31.5.2011) - 3.437 ₪ לדולר ארה"ב = 9624 ₪ x 0.80 (בגין אשם תורם) = 7699 ₪, ;

ב.סך של 2360 ₪ ששילמו התובעים כהשלמה לכרטיסים לירח הדבש המקורי x 0.80 = 1888 ₪;

ג.לסכומים הנ"ל יתווספו ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 31.5.2011 ועד התשלום בפועל;

ד.הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

דניאל קֵירֹס, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: